חוק חיילים משוחררים

באפריל 1994 נחקק על-ידי הכנסת החוק לקליטת חיילים משוחררים. חוק זה נועד לסייע לחיילים/ות המשתחררים משירות סדיר בתחילת דרכם בחייהם האזרחיים. להלן החוק במלואו.

חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ"ד-1994
חוק חיילים משוחרריםתיקון (4 באוגוסט 1994) ס"ח 1477: סעיפים 1, 2, 21.

תיקון טעות (19 בינואר 1995) ס"ח 1500: סעיפים 17(א), 17(ג).
תיקון מספר 2 (3 באוגוסט 1995) ס"ח 1536: סעיפים 9, 10, 22.
תיקון מספר 3 (7 בינואר 1997) ס"ח 1607: סעיפים 9(א), 17, 19.
תיקון מספר 4 (8 באוגוסט 2000) ס"ח 1750: סעיפים רבים.
תיקון מספר 5 (4 באפריל 2001) ס"ח 1786: סעיף 11(ב).
תיקון (2 בדצמבר 2001) ק"ת 6136: קביעת מטרות נוספות בתוספת לחוק.
תיקון מספר 6 (16 ביוני 2002) ס"ח 1850: סעיפים 7, 11.
תיקון מספר 7 (26 ביוני 2008) ס"ח 2159: סעיפים 1, 19ב.
תיקון מספר 9 (16 בנובמבר 2008) ס"ח 2190: סעיפים: 1, 9, 10.
תיקון מספר 10 (23 ביולי 2009) ס"ח 2203: סעיף 7(ג).

פרק א´: פרשנות

1. הגדרות
בחוק זה -
"שירות אזרחי" – כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס"ב-2002;

"שירות אזרחי במסלול מפוצל" – שירות אזרחי במשך 20 שעות שבועיות בממוצע;

"שירות סדיר" – שירות סדיר בצבא-הגנה לישראל, במשמר הגבול, ביחידות אחרות במשטרת ישראל או בשירות מוכר לפי פרק ג´ לחוק שירות בטחון

(נוסח משולב), התשמ"ו-1986, ולפי סעיף 34 לחוק האמור, וכן שירות לאומי או שירות אזרחי, אך למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע,

ולמעט תקופות שאינן באות במנין זמן השירות לפי הוראות סעיף 18 לחוק האמור;

"שירות לאומי" – שירות לאומי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרת "ילד" שבסעיף 238 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995;

"חייל משוחרר" – מי שסיים את שירותו הסדיר, אף אם שוחרר כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה, ובלבד ששירת 12 חודשים לפחות, וכן מי ששוחרר

לפני תום התקופה כאמור מטעמי בריאות או מחמת נכות כמשמעותה בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (נוסח משולב); לעניין הגדרה זו

ייחשב כל חודש של שירות אזרחי במסלול מפוצל כמחצית חודש שירות;

"ההנהלה" – הנהלת הקרן שמונתה לפי סעיף 4;

"היום הקובע" – י"ח בטבת התשנ"ד (1 בינואר 1994);

"מדד" – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

"מוסד להכשרה מקצועית" – מוסד להכשרה מקצועית של משרד העבודה והרווחה , וכן מוסד אחר להכשרה מקצועית ששר העבודה והרווחה, השר לביטחון הפנים,

שר הבריאות, שר החינוך או שר התיירות הכיר בו, כל אחד מהם בתחום אחריותו, לענין חוק זה;

"מוסד שהוא אחד:
(1) מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958 (להלן – חוק המועצה להשכלה גבוהה);

(2) מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21 א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(3) מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(4) מוסד שקיבל רישיון לפי סעיפים 25ג ו-25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה או רישיון זמני לפי סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה.

"מכינה קדם-אקדמית" – מוסד להשלמת השכלה תיכונית עד לקבלת תעודת בגרות, או להכנה ללימודים אקדמיים, או ללימודים במכינה קדם-הנדסאית או ללימודי הכנה למבחנים פסיכומטריים ששר החינוך והתרבות הכיר בו לענין חוזה;

"פקדון" – פקדון על שם חייל משוחרר שמנהלת הקרן לפי חוק זה;

"בית ספר חיצוני" – בית ספר ללימודים להשלמת השכלה תיכונית לשם קבלת תעודת בגרות, לרבות ללימודי הכנה למבחנים פסיכומטריים, ששר החינוך הכיר בו לענין חוק זה;

"לוחם" – כהגדרתו בפקודות הצבא, כפי שהן מיושמות גם לענין תשלום דמי קיום למשרתים בשירות סדיר;

"תומך לחימה" – כהגדרתו בפקודות הצבא, כפי שהן מיושמות גם לענין תשלום דמי קיום למשרתים בשירות סדיר;

"שירות אחר" – שירות סדיר למעט שירות כלוחם או כתומך לחימה או שירות אזרחי במסלול מפוצל;

"פקודות הצבא" – כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, התשט"ו-1955.

"השר" – שר הבטחון.

 

פרק ב´: קרן לקליטת החייל המשוחרר

2. הקמת הקרן

(א) מוקמת בזה קרן לקליטת החייל המשוחרר (להלן – הקרן).

(ב) פעולות הקרן יבוצעו במסגרת משרדו של השר.

(ג) תקציב הקרן ימומן מאוצר המדינה ועל אף האמור בסעיף קטן (ב), ייקבע בחוק בתקציב, בסעיף נפרד, מחוץ לתקציב הבטחון, כמשמעותו בפרק ג´ לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985.

 

3. תפקידי הקרן

אלה תפקידי הקרן:

(1) לנהל את חשבונות הפקדונות;

(2) לבדוק את הבקשות שיגישו חיילים משוחררים למימוש זכאויותיהם לפי חוק זה, להחליט בהן, ולממן את הזכאויות האמורות מתוך הפקדונות;

(3) לבדוק את הבקשות לסיוע מהקרן לסיוע נוסף כמשמעותה בסעיף 7 שיגישו חיילים משוחררים, להחליט בהן ולממן את הסיוע שיאושר מתוך הקרן

האמורה.

 

4. הנהלת הקרן

(א) הנהלת הקרן תהיה בת אחד עשר חברים שימנה השר לתקופה של שלוש שנים בכל פעם, והם:

(1) חמישה נציגי ציבור, בהם לפחות אחד נציג העמותה "התנועה לקליטת החייל המשוחרר";

(2) נציג משרד האוצר;

(3) נציג משרד הבטחון;

(4) נציג משרד הבינוי והשיכון;

(5) נציג משרד החינוך והתרבות;

(6) נציג משרד העבודה והרווחה;

(7) נציג משרד התעשיה והמסחר.

(ב) השר ימנה אחד מחברי ההנהלה שמונו לפי סעיף קטן (א)(1) ליושב ראש ההנהלה.

(ג) לא ימונה אדם לחבר ההנהלה אם הועדה לבדיקת מינויים שמונתה לפי סעיף 18ב לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975 (להלן – חוק החברות הממשלתיות), קבעה כי מתקיים בו אחד הסייגים האמורים בסעיפים 17(א)(1) ו-(3) עד (6) או 17א לחוק האמור והוראות סעיף 18ג לחוק

האמור יחולו, והכל בשינויים המחויבים; בין חברי ההנהלה יהיו לפחות רבע בני כל אחד משני המינים.

(ד) קיום ההנהלה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

(ה) ההנהלה רשאית למנות ועדות מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ובלבד שיושב ראש ועדה יהיה חבר ההנהלה, ולאצול להן מסמכויותיה.

 

5. פקיעת כהונה של חבר הנהלה

(א) חבר הנהלה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונה באחד מאלה:

(1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2) נתקיים בו סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף 17(א) או 17א לחוק החברות הממשלתיות;

(3) נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו, והשר, לאחר התייעצות עם יושב ראש הנהלת הקרן, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב.

(ב) נעדר חבר הנהלה ללא סיבה סבירה מארבע ישיבות רצופות של הנהלת הקרן או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה בשנה אחת, רשאי השר, לאחר התייעצות

עם יושב ראש ההנהלה, להעבירו מכהונתו בהודעה בכתב.

(ג) הוגש כתב אישום נגד חבר ההנהלה בעבירה שלכאורה יש עמה קלון, רשאי השר, לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה, להשעותו מכהותו עד למתן פסק

דין סופי בעניינו.

(ד) ראה השר שיושב ראש ההנהלה אינו ממלא את תפקידו כראוי רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, להעבירו מתפקידו לאחר שנתן לו הזדמנות נאותה להשמיע

את טענותיו.

 

6. התקנון

(א) ההנהלה תתקין את תקנון הקרן ובו יהיו, בין השאר, הוראות בדבר פעולות הקרן, נוהלי הגשת בקשות לקרן והטיפול בהן, סדרי עבודת הנהלת הקרן וועדותיה, ודרכים לשינוי התקנון.

(ב) התקנון וכל שינוי בו טעונים אישור השר, שר האוצר וועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ואלם ניתן לקבוע בתקנון סוגי שינויים שאינם טעונים אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

(ג) התקנון וכל שינוי בו יפורסמו ברשומות.

 

7. קרן לסיוע נוסף

(א) במסגרת הקרן תהיה, בנוסף לפקדונות, קרן לסיוע נוסף, שתשמש למתן סיוע לחיילים משוחררים המבקשים סיוע מעבר לפקדון למטרות של לימודים

במכינה קדם-אקדמית, דמי קיום ללומדים כאמור, ולימודים במוסד להכשרה מקצועית.

(ב) בתקציב המדינה יתוקצב, מדי שנה, לקרן לסיוע נוסף סכום של 80 מיליון שקלים חדשים כשהוא מעודכן בחודש ינואר 2004 לפי שיעור עליית המדד

מן המדד שפורסם בחודש ינואר 2000 ועד למדד שפורסם בחודש דצמבר 2002.

(ג) הסכום האמור בסעיף קטן (ב) יוגדל מדי שנה החל בשנת הכספים 2004 לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם בחודש דצמבר 2003 עד המדד שפורסם

לאחרונה לפני תחילת שנת הכספים; נוצל בשנת כספים פלונית סכום בשיעור העולה על 85% מתקציבה של הקרן לסיוע נוסף כפי שתוקצב באותה

שנה לפי סעיף קטן (ב) וכפי שהוא מוגדל בהתאם להוראות סעיף קטן זה, תועבר היתרה שלא נוצלה לשנה שאחריה ותיווסף לסכום שיתוקצב באותה שנה כאמור.

(ד) הנהלת הקרן תקבע, באישור השר, שר האוצר וועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כללים ומבחנים למתן סיוע לחיילים משוחררים מהקרן לסיוע נוסף

למטרות המפורטות בסעיף קטן (א) ובהתאם לסכומים שבקרן לסיוע נוסף, וכן הוראות בדבר נוהלי הגשת הבקשות לסיוע והטיפול בהן; קביעות לפי סעיף קטן זה יפורסמו ברשומות.

(ה) בוטל.

(ו) עד לקביעת כללים ומבחנים לפי סעיף קטן (ד), תפעל הקרן לסיוע נוסף לפי הכללים והמבחנים שהיו נהוגים ערב תחילתו של חוק זה.

 

פרק ג´: פקדון ומענק

8. פתיחת חשבון הפקדון

(א) סיים חייל משוחרר את שירותו הסדיר, תפתח הקרן על שמו חשבון פקדון בקרן.

(ב) הפקדון הוא אישי ואינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא.

(ג) על אף הוראות סעיף קטן (ב), יורשיו של חייל אשר נפטר במהלך שירותו או יורשיו של חייל משוחרר שנפטר, זכאים לקבלת יתרת הפיקדון שלה היה זכאי הנפטר, בהתאם להוראות חוק זה, בשל תקופת שירותו, אף אם נפטר החייל במהלך תקופת שירותו הסדיר בטרם סיים 12 חודשי שירות סדיר.

(ד) כספי הפיקדון אינם ניתנים למימוש מחוץ לישראל.

 

9. סכום הפקדון

(א) בתוך חודש ימים מיום שסיים חייל משוחרר את שירותו הסדיר, תזקוף

הקרן לזכות הפיקדון סכומים כלהלן:

(1) בעד כל חודש של שירות כלוחם – 612 שקלים חדשים;

(2) בעד כל חודש של שירות כתומך לחימה – 510 שקלים חדשים;

(3) בעד כל חודש של שירות בשירות אחר – 408 שקלים חדשים;

(4) בעד כל חודש של שירות אזרחי במסלול מפוצל – 204 שקלים חדשים;

(ב) בתחילת כל חודש תעודכן יתרת הפקדון לפי שיעור עליית המדד.

(ג) הקרן תודיע בכתב לכל חייל משוחרר על פתיחת הפקדון על שמו בקרן ועל הסכום שנזקף לזכותו.

(ד) הקרן תשלח לכל חייל משוחרר דין וחשבון על מצב הפקדון בתום כל אחת מחמש השנים שלאחר שחרורו.

 

10. מענק

בתוך חודשיים מיום שסיים חייל משוחרר את שירותי הסדיר תשלם הקרן לחייל המשוחרר סכומים כלהלן:

(1) בעד כל חודש של שירות כלוחם – 204 שקלים חדשים;

(2) בעד כל חודש של שירות כתומך לחימה – 170 שקלים חדשים;

(3) בעד כל חודש של שירות בשירות אחר – 136 שקלים חדשים;

(4) בעד כל חודש של שירות אזרחי במסלול מפוצל – 68 שקלים חדשים;

 

11. תקרה ועדכון

(א) סכום הפיקדון ייזקף והמענק ישולם בעד כל חודשי השירות הסדיר, ואולם אם שירתו חייל או חיילת בשירות ללא תשלום כמשמעותו בפקודות

הצבא כך שתקופת שירותם הסדיר עלתה על 36 חודשים לחייל ו-24 חודשים לחיילת, לא ייזקף פיקדון ולא ישולם מענק בעד תקופת השירות ללא

תשלום, ובלבד שייזקף לזכותם פיקדון וישולם להם מענק בעד תקופה של 36 חודשים לחייל ו-24 חודשים לחיילת.

(ב) הסכומים הנקובים בסעיפים 9(א), 10 ו-19(ד) -

(1) יעודכנו בתחילת כל חודש בתקופה שמחודש ינואר 2001 ועד לחודש דצמבר 2002, לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לחודש ינואר

2000 ועד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;

(2) יעודכנו בתחילת כל חודש בתקופה שמחודש ינואר 2004, לפי שיעור עליית המדד בתקופה הנזכרת בפסקה (1) בתוספת שיעור עליית המדד

מן המדד שפורסם לחודש דצמבר 2003 ועד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.

(ג) שירת החייל המשוחרר במהלך חודש מסוים ביותר מסוג שירות אחד, תחושב זכאותו בעד אותו חודש, לפי סוג השירות במרבית ימי שירותו באותו

החודש; לענין זה, "סוג שירות" – שירות כלוחם, כתומך לחימה או שירות בשירות אחר.

(ד) לענין חוק זה, תוכר תקופת שירות העולה על מחצית חודש שלם כחודש שירות.

 

פרק ד´: זכאויות

12. השלמת השכלה תיכונית ולימודים קדם-אקדמיים

חייל משוחרר המשלים את השכלתו התיכונית עד לקבלת תעודת בגרות, או המתכונן ללימודים אקדמיים, לרבות ללימודי הכנה למבחנים פסיכומטריים במכינה קדם-אקדמית, או בבית ספר חיצוני, זכאי להשתתפות בתשלום שכר הלימוד במכינה כאמור מכספי הפקדון.

 

13. לימודים אקדמיים

חייל משוחרר הלומד במוסד להשכלה גבוהה או בישיבה על תיכונית זכאי להשתתפות בתשלום שכר הלימוד במוסד כאמור מכספי הפקדון.

 

14. הכשרה מקצועית

חייל משוחרר הלומד במוסד להכשרה מקצועית זכאי להשתתפות בתשלום שכר הלימוד במוסד מכספי הפקדון.

 

15. דרכי תשלום

(א) הקרן תשלם את סכומי ההשתתפות בשכר הלימוד במישרין למוסדות כאמור בסעיפים 12 עד 14, בהתאם להסדרים שתקבע הקרן.

(ב) נוצרה זכות להחזר סכום ששולם כאמור, כולו או מקצתו, יחזירו המוסד לקרן וזו תזכה את חשבון הפקדון של החייל המשוחרר בסכום ההחזר.

 

16. הלוואה לשיכון

חייל משוחרר הזכאי, על פי הכללים והנהלים הנהוגים לענין זה, להלוואה מאת המדינה או מטעמה לצורכי דיור, יוגדל סכום ההלוואה בשיעורים

ובתנאים שקבע שר הבינוי והשיכון בהסכמת שר האוצר; הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי הלוואות לצורכי דיור שמקבל קיבוץ

בשל חייל משוחרר החבר בו.

 

17. השתתפות ברכישת דירת מגורים

(א) חייל משוחרר שהתקשר בחוזה לרכישת דירת מגורים זכאי להשתתפות בהוצאות רכישת הדירה מכספי הפקדון.

(ב) הקרן תעביר את סכום ההשתתפות ישירות למוכר דירת המגורים בהתאם להסדרים שתקבע הקרן.

(ג) נוצרה זכות להחזר סכום ששולם כאמור, יחזירו המוכר לקרן, וזו תזכה את חשבון הפקדון של החייל המשוחרר בסכום ההחזר.

(ד) בסעיף זה, "רכישה" – לרבות חכירה לדורות, ו"מור" – לרבות מחכיר לדורות.

(ה) בוטל.

 

18. מימון לצורך הקמת עסק חדש

חייל משוחרר המקים עסק חדש לפרנסתו, או נכנס לעסק קיים לצורך פרנסתו, זכאי לפנות לקרן בבקשה לסייע לו מכספי הפקדון; ההנהלה תקבע תנאים, כללים ומבחנים לענין זה; הוראת סעיף זה באה להוסיף על קבלת סיוע ממקורות אחרים ולא לגרוע מהם.

18א. מטרות נוספות – שר הביטחון, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע, בתוספת, מטרות נוספות למימוש הפיקדון.

 

19. תקופת הזכאות

(א) הזכאויות לפי חוק זה ניתנות למימוש רק למטרות הקבועות לפי פרק זה ובתקופת חמש השנים הראשונות שלאחר סיום השירות הסדיר.

(ב) (1) נותרה יתרת פיקדון בתום חמש השנים האמורות בסעיף קטן (א), זכאי החייל המשוחרר לקבלה לידיו, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך

שנתיים מתום חמש השנים האמורות.

(2) על אף הוראת סעיף קטן (ב)(1), לוחם, אשר שירת לאחר שירותו הסדיר, בשירות קבע, תקופה נוספת של שלוש שנים כלוחם או כתומך

לחימה, והתחייב להמשיך ולשרת בשירות קבע כלוחם או כתומך לחימה תקופה נוספת של שנה או יותר, זכאי לקבל את יתרת הפיקדון לידיו,

בתום שלוש שנים ממועד סיום שירותו הסדיר, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך ארבע שנים מתום שלוש השנים האמורות.

(ג) לא הגיש חייל משוחרר בקשה לקבלת יתרת הפיקדון בתקופות האמורות בסעיף קטן (ב)(1) או (2), לפי הענין, תועבר היתרה, בתום שבע שנים

ממועד סיום שירותו הסדיר, לקרן לסיוע נוסף. על אף האמור בסעיף זה, יתרת פיקדון אשר תישאר לאחר תום חמש שנים מסיום השירות הסדיר, שסכומה אינו עולה על חמישים שקלים חדשים, תועבר לאוצר המדינה.

19א. שלילת הטבות

(א) ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל (בסעיף זה – ראש אגף כוח אדם), רשאי להחליט מטעמים שיירשמו, כי חייל שהורשע בעבירה שעבר במהלך

שירותו הסדיר ואשר מפאת חומרתה ונסיבותיה אין הוא ראוי להטבות הניתנות לפי חוק זה או ששוחרר משירות סדיר עקב אי-התאמה, לא יהיה זכאי להטבות כאמור, כולן או מקצתן.

(ב) ראש אגף כוח אדם רשאי להורות על עיכוב במתן הטבות לפי חוק זה, במקרים שבהם מתנהלים נגד החייל המשוחרר חקירה או משפט, או שפסק

דין שניתן במשפט שהתנהל נגדו טרם נעשה חלוט, והכל אם מדובר בעבירה אשר מפאת חומרתה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכאורה להטבות

הניתנות לפי חוק זה.

(ג) הסתיימה החקירה ולא הועמד החייל המשוחרר לדין בעבירה שיש עמה קלון או שהועמד לדין וזוכה, יהא החייל המשוחרר זכאי למלוא ההטבות המגיעות לו לפי חוק זה.

(ד) חייל אשר נשללה או עוכבה זכאותו לפי החלטת ראש אגף כוח אדם כאמור בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), רשאי לערער על ההחלטה לפני ראש המטה

הכללי בצבא הגנה לישראל (בסעיף זה – ראש המטה הכללי), אשר החלטתו תהא סופית.

(ה) ראש אגף כוח אדם מוסמך לאצול סמכותו לפי סעיף זה לסגנו בלבד.

(ו) החלטת ראש אגף כוח אדם וראש המטה הכללי, לפי הענין, לעכב או לשלול הטבות לפי סעיף זה, תינתן לאחר שיעיינו בחוות דעת של ועדה

מייעצת, שימנו לענין זה; הרכב הועדה המייעצת וסדרי עבודתה ייקבעו בפקודות הצבא.

(ז) בסעיף זה, "משפט" ו"הרשעה" – למעט משפט והרשעה בדין משמעתי.

19ב. מתן הטבות במוסדות לימוד

למען הסר ספק, מוסד להשכלה גבוהה, מוסד להכשרה מקצועית ומכינה קדם אקדמית רשאים לקבוע כי בקביעת הזכאות לדיור במעונות או להטבות כלכליות

אחרות, יינתן משקל, בין השאר, להיותו של המבקש חייל משוחרר.

19ג. הטבות נוספות

אין בהוראות חוק זה כדי למנוע מתן כל הטבה או זכות לחיילים משוחררים לפי כל הסדר או דין אחר.

פרק ה´: הוראות שונות

 

20. ערר

(א) הרואה עצמו נפגע מהחלטה שנתנה הקרן על פי חוק זה, רשאי לערור עליה בפני בית משפט השלום שבאזור מגוריו.

(ב) שר המשפטים רשאי לקבוע תקנות סדרי דין לענין סעיף זה.

 

21. תחילה והוראות נלוות

(א) בוטל.

(ב) השר ימנה את ההנהלה הראשונה תוך ארבעה חודשים מיום קבלתו של חוק זה בכנסת.

(ג) ההנהלה תקבע את תקנון הקרן תוך שלושה חודשים מיום מינויה.

 

22. תחולה והוראות מעבר

(א) הזכאויות וההטבות לפי חוק זה יחולו לגבי חייל משוחרר שהתחיל את שירותו הסדיר ביום הקובע או אחריו.

(ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), תתן הקרן לסיוע נוסף סיוע למטרות המפורטות בסעיף 7(א), גם לחייל משוחרר שהתחיל את שירותו הסדיר לפני היום הקובע.

(ג) על אף האמור בסעיף קטן (א), חייל משוחרר שהתחיל את שירותו הסדיר לפני היום הקובע וסיימו ביום ב´ בניסן התשנ"ד (1 באפריל 1994) או

אחריו, יהיה זכאי להטבות כלהלן:

(1) אם תקופת שירותו הסדיר, החל ביום הקובע, היתה 12 חודשים או פחות, יהיה זכאי למענק שחרור בסכום של 4,000 שקלים חדשים לחייל ו-2,800 שקלים חדשים לחיילת;

(2) אם תקופת שירותו הסדיר, החל ביום הקובע, היתה יותר מ-12 חודשים, יהיה זכאי להטבות לפי חוק זה ואולם, במקום סעיף 9(א) יחולו הוראות אלה:

תוך חודש מיום שסיים את שירותו הסדיר תזקוף הקרן לזכות הפיקדון סכום השווה ל-340 שקלים חדשים כפול מספר החודשים השלמים ששירת החייל בשירות סדיר, החל ביום הקובע, פחות סכום המענק שלו הוא זכאי על פי פסקה (3).

(3) על אף הוראות סעיף 10, תוך חודשיים מיום סיום השירות הסדיר תשלם הקרן לחייל משוחרר סכום השווה ל-70 שקלים חדשים כפול

מספר החודשים השלמים ששירת בשירות סדיר, לרבות לפני היום הקובע.

(ד) הסכומים האמורים בסעף קטן (ג) יהיו צמודים למדד ויעודכנו לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לחודש ינואר 1994 עד המדד שפורסם

לאחרונה לפני יום סיום השירות.

 

23. סייג להקפאה

הוראות סעיף 41 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985, בענין הקפאת ביצועו של חיקוק או חלק ממנו, לא יחולו לגבי חוק זה.

24. תיקון חוק הביטוח הלאומי מס´  86

25. תיקון פקודת מס הכנסה מס´ 98

26. ביטול חוקים

בטלים -

(1) חוק חיילים משוחררים, התשמ"ד-1984;

(2) חוק מס הכנסה (הטבות לחיילים משוחררים) (הוראת שעה), התשמ"א-1981;

(3) חוק חיילים משוחררים (מענק הסתגלות), התשמ"ח-1988;

27. ביצוע ותקנות

השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין

הנוגע לביצועו.

תוספת

סעיף 18א – מטרות נוספות

1. נישואין